כשהפסקתי לגלח את רגליי: סיפור על קבלה עצמית ומאבק בדעות קדומות בישראל

כשהפסקתי לגלח את רגליי: סיפור על קבלה עצמית ומאבק בדעות קדומות בישראל

שמי מרים, בת שלושים מירושלים, והחלטתי להפסיק לגלח את רגליי ובית השחי שלי. ההחלטה הזו עוררה סערה במשפחתי ובסביבה, גררה לעג, ויכוחים, וגם רגעים של בדידות. אבל דווקא מתוך הכאב הזה למדתי לעמוד על שלי ולגלות מהי קבלה עצמית אמיתית.

המשפט הבלתי נראה: בגדים, מבטים, ומאבק על קבלה

המשפט הבלתי נראה: בגדים, מבטים, ומאבק על קבלה

בערב שבת אחד, שמלה אדומה אחת הפכה אותי למוקד של שיפוט במשפחתי. דרך המבטים וההערות של הגברים סביבי, נחשפתי לעולם של ציפיות, סטיגמות ולחץ חברתי. המסע הזה אילץ אותי להתמודד עם השאלה – האם אני באמת מי שאני, או רק השתקפות של מה שאחרים רואים בי?