אני מרים לוי, בת 27, גרה לבדי בירושלים ועובדת כמעצבת גרפית. ברחתי מהבית הקטן שלנו בפרברי פתח תקווה אחרי שאמא שלי האשימה אותי שוב ושוב שאני לא עוזרת מספיק לאחי החולה, דניאל. הסיפור שלי הוא על רגשות אשמה, בריחה, וניסיון למצוא קבלה עצמית בעולם שבו המשפחה היא הכול – אבל לפעמים גם הכלא הכי גדול.