לקחו לי את הקציצות – יומן של אישה ישראלית
הוא לקח לי שתי קציצות מהצלחת ואמר שאני חייבת לרדת במשקל. אחרי שש שנים של נישואים ושלושה ילדים, אני מפחדת להישאר לבד. ביומן הזה אני מתמודדת עם הפחדים, הבדידות, והתקווה לעתיד טוב יותר.
הוא לקח לי שתי קציצות מהצלחת ואמר שאני חייבת לרדת במשקל. אחרי שש שנים של נישואים ושלושה ילדים, אני מפחדת להישאר לבד. ביומן הזה אני מתמודדת עם הפחדים, הבדידות, והתקווה לעתיד טוב יותר.
אני, מרים, חיה כבר שנה עם בעלי, דניאל, וגיליתי שהחיים המשותפים קשים הרבה יותר ממה שדמיינתי. אחרי שיחה אחת שלו עם אמא שלו, כל עולמי התהפך – פתאום אני לא מספיק טובה, לא מספיק מסודרת, לא מספיק "אמא פולנייה". הסיפור שלי הוא על מאבק יומיומי בין אהבה, מסורת, וציפיות בלתי אפשריות.
מהרגע הראשון שבו הבנתי שבעלי, אלחנן, מעדיף להישאר לגור עם אמא שלו ולא איתי, הרגשתי שהקרקע נשמטת מתחת לרגליי. נאבקתי בכעס, באכזבה ובבדידות, וניסיתי למצוא את מקומי בתוך מציאות משפחתית בלתי אפשרית. בסופו של דבר מצאתי בתוכי כוחות שלא הכרתי, אבל לא בלי מחיר כבד.
שמי מרים, ואני מתמודדת עם כאב מתמשך כשאני רואה את בני, יונתן, נאבק בזוגיותו עם תמר. הסיפור שלי הוא על מאבקי משפחה, תחושת חוסר אונים מול בחירות של ילדיי, והניסיון למצוא חמלה והבנה בתוך מציאות ישראלית מורכבת. אולי תמצאו את עצמכם או מישהו קרוב לכם בין השורות.
בערב שבת אחד, כשאני, מרים, עומדת במטבח ומבשלת חמין למשפחתי, בעלי יעקב מודיע שהוא עוזב. הסיפור שלי הוא מסע בין כאב, תקווה, ולמידה מחדש של עצמי בתוך מציאות ישראלית מורכבת. דרך עימותים משפחתיים, קשיי פרנסה, וההתמודדות עם סטיגמות חברתיות, אני מגלה מה באמת חשוב לי.
אני מרים, אמא לשלושה, חיה בלב תל אביב. שנים חייתי בשקר, כשבעלי אורי בגד בי שוב ושוב, ואני שתקתי – עד שהאמת התפוצצה לי בפנים. זהו סיפור על בגידה, כוח נשי, והמחיר של שתיקה בתוך המשפחה הישראלית.