אני, חנה, עומדת בפתח ביתי שבפרדס חנה, כשבפנים סערה. הילדים שלי כבר מזמן עזבו את הקן, ואני מוצאת את עצמי בוחנת מחדש את משמעות הבית, המשפחה והאהבה, דווקא עכשיו, כששאול, חבר ילדותי, חוזר לחיי. הסיפור שלי הוא על התמודדות עם דעות קדומות, קנאה משפחתית, והאומץ לבחור באושר בגיל שבו כולם מצפים ממך להסתפק במה שיש.
בלילה אחד, עם תיק גב בלבד, עזבתי את הבית, את הילדים, את הרהיטים – והשארתי הכל לגרושתי. אפילו את אמא שלי השארתי שם. עכשיו, בדירה שכורה קטנה בפתח תקווה, אני מנסה לבנות את עצמי מחדש, אבל הלב שלי נשאר קרוע בין חרטה, געגוע, וכעס. האם אפשר באמת להתחיל מחדש כשאתה משאיר מאחור את כל מה שאהבת?
אני מרים, אלמנה מתל אביב, שחשבה שלעולם לא תוכל לאהוב שוב אחרי שאיבדתי את בעלי, יעקב. הבדידות כמעט שברה אותי, עד שיום אחד קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה מאורי, חבר ילדות ששינה את חיי. זהו סיפור על כאב, געגוע, פחדים ישנים ואומץ לבחור שוב בחיים.
אני רבקה, אלמנה בת חמישים ושבע, שמצאה אהבה חדשה אחרי שנים של בדידות. בתי, מרים, בטוחה שבן זוגי החדש, יעקב, הוא נוכל שמנצל אותי. אני נקרעת בין הרצון לאהוב שוב לבין הפחד לאבד את אמונה של בתי בי.
אני רבקה, אלמנה בת 68 מתל אביב, שמוצאת את עצמה נגררת בעל כורחה לחופשה בים המלח – מתנה מבתי, מרים. מה שמתחיל כנסיעה כפויה הופך למסע רגשי שמטלטל את עולמי, חושף סודות משפחתיים ישנים ומאלץ אותי להתמודד עם פחדים, געגועים ובחירות שלא העזתי להודות בהן. בסוף המסע אני שואלת את עצמי: האם באמת אפשר להתחיל מחדש בגיל שבו הכול נראה כבר מאחוריך?
אני, מרים, עומדת בלב סלון ריק, קרטונים מפוזרים סביבי, והלב שלי מתכווץ. המעבר לדירה החדשה היה אמור להיות התחלה חדשה, אבל במקום זה הוא פתח פצעים ישנים במשפחה שלנו. בין ריבים עם בעלי, געגועים לילדים שגדלו ועזבו, והבדידות שמכרסמת – אני מנסה להבין אם הבית הוא באמת מקום או רק תחושה בלב.
