אני אלחנן, בן 38 מירושלים, ובבוקר ההוא מצאתי את עצמי עומד מול אמי, רבקה, במטבח הקטן שלנו, כשצלחת מרק עוף רותחת מפרידה בינינו. הסיפור שלי הוא על משפחה, על משקעים ישנים, על אהבה שמתחבאת מאחורי מילים קשות, ועל הרצון להרגיש שייך גם כשנדמה שהלב נשבר. זהו מסע של פיוס, של זיכרונות ושל צחוק שמסתתר מאחורי דמעות.