עמדתי באמצע רחוב דיזנגוף, מחזיק בידיי זר ורדים אדומים, כשאדם זר – איל הון מוכר בתל אביב – ניגש אליי והציע לי אתגר משפיל. הוא דרש שאמכור לו את הוורדים בערבית, מול עשרות עיניים סקרניות. הלב שלי פעם בחוזקה, אבל ידעתי שזו ההזדמנות שלי לשבור מחסומים – שלי ושל החברה הישראלית כולה. הסיפור שלי הוא על גאווה, זהות, פיוס, והמחיר שאנחנו משלמים כדי להישאר נאמנים לעצמנו.
אני, יונתן, מתמודד עם גירושין כואבים ומערכת יחסים מורכבת עם חברי הטוב מיכאל, שגם הוא עובר משבר דומה. דרך שיחות עמוקות, רכיבות אופניים ברחובות תל אביב, ועימותים משפחתיים, אנו מגלים מחדש את עצמנו ואת משמעות החברות והמשפחה. הסיפור נוגע בשבריריות הגברית, בדידות, ובתקווה להתחלה חדשה בארץ שבה הכול תמיד רועש, קרוב ומלא חיים.
אני יעקב, בן 48 מתל אביב, ובחדר קטן ומואר מדי אני עומד מול דלת סגורה, ליבי דופק בחוזקה. עזבתי את רותי, אשתי ואם ילדיי, בשביל מישהי אחרת – החלטה ששינתה את חיי לעד. עכשיו, אחרי שנים של בדידות וחרטה, אני מבין מה באמת איבדתי, אבל האם אפשר לתקן את מה שנשבר?
חשבתי שאחרי חמישים החיים יתייצבו, אבל בגיל הזה גיליתי שבעלי, יעקב, בגד בי עם רחל מהעבודה. הסיפור שלי הוא על כאב, בגידה, והדרך למצוא את עצמי מחדש בתוך מציאות ישראלית מורכבת. אני משתפת אתכם ברגעי השבר, הדמעות, והתקווה שאולי עוד אפשר להתחיל מהתחלה.
