בין בגידה לנאמנות: הסיפור של יעקב בן-צבי

בין בגידה לנאמנות: הסיפור של יעקב בן-צבי

אני יעקב בן-צבי, בן למשפחה ירושלמית ותיקה, שנקרע בין נאמנות למשפחתי לבין האמת הפנימית שלי. הסיפור שלי מתחיל בליל ויכוח סוער עם אמא, כשכל עולמי מתהפך בגלל החלטה אחת אמיצה. האם בגדתי במשפחתי, או שמא הצלחתי להציל את עצמי ואת הערכים שלי?

כשהלב לא שוכח: סיפור על עזיבת אם עם תינוק בישראל

כשהלב לא שוכח: סיפור על עזיבת אם עם תינוק בישראל

אני, רבקה, עזבתי את בעלי ואת ביתי עם בני הקטן, יונתן, בלילה אחד של ייאוש. הסיפור שלי הוא על מאבק יומיומי, בדידות, והמחיר שמשלמים על חיפוש אחר חיים טובים יותר בישראל. דרך כאב, דמעות, ותקווה, אני מנסה להבין אם עשיתי את הדבר הנכון.

שלושה בנים, לב אחד שבור: סיפור חיי בין אהבה לאכזבה

שלושה בנים, לב אחד שבור: סיפור חיי בין אהבה לאכזבה

אני רבקה, אם לשלושה בנים, שגידלתי אותם לבד בשכונת עוני בדרום תל אביב. כל חיי נתתי להם את כל כולי, אך בזקנתי מצאתי את עצמי בודדה, נשכחת, נאבקת על מקום בליבם. זהו סיפור על הקרבה, תקווה, כאב, ועל השאלה – האם אהבת אם באמת מובטחת?

את חייבת לעזוב את הבית שלך!

את חייבת לעזוב את הבית שלך!

ביום אחד רגיל, מצאתי את עצמי עומדת מול אמא שלי, עיניה דומעות, כשאני אומרת לה שהיא ואבא חייבים לעזוב את הבית. ההחלטה הזו קרעה את המשפחה שלי, והשאירה אותי עם רגשות אשם, כאב, ושאלות שאין להן תשובה. האם באמת הייתי אגואיסטית, או שפשוט ניסיתי להגן על עצמי ועל ילדיי?

הנעליים האדומות בחלון – סיפורו של יונתן

הנעליים האדומות בחלון – סיפורו של יונתן

אני יונתן, ילד בן תשע משכונת התקווה בתל אביב. כל יום אחרי בית הספר עמדתי מול חלון הראווה של חנות הנעליים, עיניי נעוצות בזוג נעלי ספורט אדומות שמעולם לא העזתי לבקש. הסיפור שלי הוא על חלום קטן, עוני, משפחה מתוחה, ועל התקווה שלא מרפה גם כשנדמה שהכול נגדך.

בין נאמנות לפיתוי: הסיפור של יונתן

בין נאמנות לפיתוי: הסיפור של יונתן

שמי יונתן, ואני זוכר היטב את הלילה שבו שיקרתי לראשונה לרחל, אשתי. הכל התחיל משיחה תמימה עם תמר, קולגה מהעבודה, אך מהר מאוד מצאתי את עצמי נסחף למערבולת של רגשות, אשמה ושקרים. זהו סיפור הניסיון שלי להבין איפה איבדתי את עצמי, והאם אפשר להציל אהבה אחרי שהאמון נשבר.

בין פחד לאהבה: סיפור של בחירה

בין פחד לאהבה: סיפור של בחירה

ביום שבו יצאתי מהמחלקה, אמא שלי הסתכלה לי בעיניים ואמרה: 'אל תסמכי עלינו יותר.' עמדתי שם, עם יונתן לצידי, וידעתי שהחיים שלי משתנים לנצח. בחרנו לאהוב למרות הפחד, למרות הבדידות, למרות שהעולם כולו התכווץ פתאום סביבנו.

בית הוא לא תמיד מבצר: סיפור על בריחה, אמון ובגידה

בית הוא לא תמיד מבצר: סיפור על בריחה, אמון ובגידה

בלילה אחד, ברחתי עם ילדיי מהבית, מחפשת מקלט אצל חברתי הטובה, רק כדי לגלות שגם שם הדלתות סגורות בפניי. זהו סיפור על פחד, אכזבה, והכאב שבבגידה מצד הקרובים ביותר, בחברה הישראלית שבה לעיתים קל להעלים עין מסבלו של האחר. דרך המסע שלי, אני מזמינה אתכם לחשוב – האם באמת אפשר לסמוך על מישהו כשזה באמת חשוב?

צללים מעבר: דרמה על סף הבית

צללים מעבר: דרמה על סף הבית

אני, יעקב, חוזר הביתה לדירתנו הישנה בבת ים אחרי יום עבודה ארוך, רק כדי להיתקל במתח שקט בין אשתי רבקה לבני הבכור דניאל. סוד משפחתי ישן, שנקבר עמוק מאז ימי העלייה מפולין, מאיים להתפרץ ולשנות את חיינו. בין זיכרונות השואה, קשיי היומיום בישראל והמאבק בזהות, אני נאלץ להתמודד עם השאלה – האם אפשר לברוח מהעבר?

האם אפשר לאהוב פעמיים?

האם אפשר לאהוב פעמיים?

אני, ברוך, גדלתי רק עם אמא שלי, מרים, בדירה קטנה בבת ים. אבא היה קיים איפשהו, אבל מעולם לא היה חלק מהחיים שלי. הסיפור שלי הוא על חיפוש אחר שייכות, אהבה, והכאב שבין הסודות המשפחתיים לבין הרצון לדעת את האמת.

כשהכיתה הופכת לשדה קרב: הסיפור שלי על שתיקה, מאבק ומשפחה

כשהכיתה הופכת לשדה קרב: הסיפור שלי על שתיקה, מאבק ומשפחה

שמי יונתן, ואני מספר על היום שבו התעלפתי מול כל הכיתה, והמורה שלי, מר ברק, התעלם מהתחנונים שלי לעזרה. אבי, מיכאל, נאלץ להתמודד עם אמת שהמערכת ניסתה להסתיר. זהו סיפור על כאב, עוול, והשתיקה שמפרקת אמון בין ילדים, הורים ובית הספר.