אני, רבקה, אמא לשלושה, עומדת מול הדלת הסגורה של דירת בני, יונתן, ומרגישה איך הלב שלי מתכווץ. מאז שנישא לנעמה, משהו בו השתנה – הוא התרחק, הפך שקט, כמעט לא מזהה אותי. היום, אחרי עוד שיחה קרה ומנוכרת, אני מבינה שאיבדתי את הבן שלי למישהי אחרת.
אני מרים, ילדה שגדלה בשכונת עוני בירושלים, בין קירות מתקלפים וצלילים של מריבות. אמא שלי, רבקה, לא חיבקה אותי כמעט אף פעם, ואבא, יעקב, היה עסוק במלחמות שלו עם העולם. כל חיי נאבקתי להרגיש שייכת, להרגיש שיש לי ערך, אבל תמיד הרגשתי שקופה. זהו סיפור על כאב, תקווה, ועל השאלה האם אפשר לפרוץ את מעגל העוני – לא רק של הכסף, אלא של הלב.
אני חנה, סבתא לשלושה נכדים, ובבוקר אחד חיי התהפכו כשסירבתי לראות אותם. המתח במשפחה שלי הגיע לשיא, והרגשות אשמה, כעס ואהבה התערבבו בי. זהו סיפור על בחירה כואבת, על שורשים יהודיים, ועל השאלה האם אפשר לאהוב גם כששומרים מרחק.
