אני, מרים, יושבת מאחורי הדלת הסגורה, שומעת את הבן שלי צורח ומתחנן שאפתח לו. הלב שלי נקרע, אבל הפחד חזק ממני – הפחד מהעבר, מהאמת, מהכאב שלא עוזב. זהו סיפור על אובדן, אשמה, ובחירה בין אהבה להישרדות בתוך המציאות הישראלית הקשה.