שמי מרים, בת 38, נשואה לאריאל ואם לילד. חיי נראים מושלמים כלפי חוץ, אבל מאחורי הדלתות הסגורות מתנהלת מלחמה שקטה ביני לבין אמי, רחל, שמרגישה בודדה ודורשת ממני לקחת אותה אל ביתי. הסיפור שלי הוא על רגשות אשמה, נאמנות משפחתית, והמאבק בין הרצון לחיות את חיי לבין הציפיות של הדור הקודם.
הכול התחיל במכתב אחד מאמא, בקשה לתמיכה כספית, שהחזירה אותי אל פצעי הילדות. נאלצתי להתמודד עם שאלות של נאמנות, אשמה, והאם אני חייבת לה יותר ממה שהחוק דורש. זהו סיפור על כאב, אחריות, והמאבק למצוא מקום לעצמי בתוך משפחה יהודית מורכבת.
אני מרים, בת 29, חיה בין שתי עולמות – הבית שגדלתי בו והמשפחה שבניתי בעצמי. כבר שנים אני נקרעת בין הציפיות של אמא שלי שאטפל בה ובבית שלה, לבין הרצון להיות אמא ונוכחת עבור ילדיי. הסיפור שלי הוא על אשמה, אהבה, ומאבק יומיומי למצוא את עצמי בתוך כל הדרישות והלחצים.
