אני, תמרה, מתמודדת עם כאב של ילדותי – תחושת זרות בתוך המשפחה שלי, בין שתי סבתות שונות כל כך. הסיפור שלי מתרחש בישראל של שנות האלפיים, בין שכונת עולים בבת ים לדירה קטנה בירושלים, ומגולל את המאבק שלי למצוא שייכות, אהבה וזהות. דרך דיאלוגים טעונים, סודות משפחתיים ומפגשים טעונים, אני מגלה מהי משפחה אמיתית.
אני מרים, בת 36, גרה עם משפחתי ביישוב קטן בגליל. חיי התהפכו בערב שבת אחד, כשחמותי, רבקה, אמרה לי משפט ששינה את כל מה שחשבתי על המשפחה שלנו. מאז, אני מנסה להבין מהי שייכות אמיתית, ומה המחיר של להיות חלק ממשפחה בישראל.
אני אליעזר, בן למשפחת ניצולי שואה, שב לאחר עשרים שנה אל מושב ילדותי בגליל. הבית הישן איננו, המשפחה התפזרה, והעבר רודף אותי בין חורבות הזיכרון. במפגש טעון עם שכניי לשעבר, אני נאלץ להתמודד עם סודות ישנים, בגידות משפחתיות, והמאבק למצוא שייכות בארץ שמשתנה לנגד עיניי.
אני, דניאלה, בת 48, חיה בתל אביב כבר שנים רבות, רחוקה מהכפר שבו גדלתי. ביקור אחד אצל אחותי רבקה, והדרישה שלה שאמכור את דירתי ואחזור לכפר 'בשביל המשפחה', טלטלו אותי עד עומק נשמתי. בין כעס, אשמה, וניסיון פיוס של אחי יעקב, אני מנסה להבין האם אפשר באמת להתרחק מהעבר, או שהשורשים תמיד ימשכו אותנו חזרה.
