הכול התחיל בצעקה אחת של חמותי, ששינתה את חיי. נאלצתי להילחם לא רק על שם המשפחה שלי, אלא בעיקר על הזכות להיות אמא לבני. זהו סיפור על כאב, דחייה, ועל הכוח שמצאתי בעצמי כשהחיים התפרקו לי בין הידיים.
אני חנה, בת 58, גרה לבדי בדירה קטנה בפתח תקווה. חיי היו מלאים בשגרה שקטה עד שבני היחיד, יונתן, התחתן והתחיל להתרחק ממני. זהו סיפור על אהבה אימהית, בחירות כואבות, והמאבק למצוא משמעות בעולם משתנה.
אני רבקה, אמא לשני ילדים, יושבת במרפסת ביתי בפתח תקווה, כשכאב הלב על בני, דניאל, שאיבד את דרכו והרס את משפחתו, מתערבב בשמחה שקטה על כלתו לשעבר, יעל, שמצאה חירות. הסיפור שלי הוא על קרע משפחתי, אהבה בלתי אפשרית, והמאבק למצוא תקווה בתוך כאב. זהו מסע של אם בין נאמנות לבנה לבין חמלה לאישה שהייתה חלק מהמשפחה.
הכול התהפך כשקיבלתי ירושה גדולה. בעלי, יעקב, ראה בזה הזדמנות, אבל ילדיו מנישואיו הראשונים ומשפחתו החלו להתערב ולדרוש את חלקם. בתוך כל הכאוס הזה, נאלצתי לבחור בין בני היחיד לבין הנאמנות לבעלי.
התעוררתי לקול רסיסים מתנפצים במטבח, שוב. בני, איתן, צורח עליי, ואני יודעת שהיום הזה יכריע את גורל שנינו. זהו סיפור על אם שמוצאת את עצמה נאלצת לבחור בין אהבתה לבנה לבין שלמות נפשה, בלב תל אביב הסואנת.
שמי מרים, ואני מתמודדת עם כאב מתמשך כשאני רואה את בני, יונתן, נאבק בזוגיותו עם תמר. הסיפור שלי הוא על מאבקי משפחה, תחושת חוסר אונים מול בחירות של ילדיי, והניסיון למצוא חמלה והבנה בתוך מציאות ישראלית מורכבת. אולי תמצאו את עצמכם או מישהו קרוב לכם בין השורות.
