אני מרים, בת למשפחה ירושלמית מסורתית, שחלמה להיות מורה וללמוד באוניברסיטה. תאונה קשה של אבי שינתה את מסלול חיי, והכריחה אותי לבחור בין חלומותיי לבין אחריותי למשפחתי. זהו סיפור על ויתור, תקווה, ואהבה שמחפשת דרך בעולם שלא תמיד נותן הזדמנות שנייה.
במשך שנים הייתי מביאה ארוחת בוקר לאדם חסר בית בשם יצחק, מבלי לדעת את שמו או סיפורו. ביום חתונתי, הופיעו שנים-עשר זרים בכניסה לאולם, ושינו את כל מה שחשבתי על נתינה, משפחה והחיים בישראל. הסיפור שלי הוא על חסד קטן, השלכותיו הבלתי צפויות, והמחיר של חמלה בחברה הישראלית.
ביום חתונתי, בדיוק כשהייתי אמורה להיות מאושרת, התפרץ אל האולם רגע בלתי צפוי שחשף בפניי את ערכה של נתינה פשוטה. במשך שנים הגשתי ליעקב, חסר בית, ארוחת בוקר ליד בית הכנסת — לא דמיינתי שהמעשה הזה ישנה את חיי. הסיפור שלי הוא על חמלה, משפחה, סודות ועל השאלה מה באמת חשוב לנו כבני אדם.
אני, דינה, עמדתי רגע לפני החתונה עם יונתן. היינו בטוחים שהכול בשליטה, עד שהוריו העניקו לנו דירה במרכז תל אביב – מתנה שהפכה לברכה מקוללת. בין שמחה, קנאה, ותחושת חנק, נאלצתי לבחור בין אהבה לעצמאות.
