הכול התחיל בלילה אחד, כששמעתי את בכי בתי הכלה, מרים, מעבר לדלת. במשך שמונה שנים טיפלתי באביה החולה, נתתי את כל כולי, אך מעולם לא קיבלתי מילה של תודה. רק האמונה והתקווה עזרו לי להחזיק מעמד, גם כשהלב נשבר שוב ושוב.