היום שבו הפסקתי לחיות חיים של אחרים
אני, דבורה, עמדתי בפתח הבית בירושלים, כשבידי תיק קטן, והודעתי לבעלי, יעקב: 'אני עוזבת.' זה היה רגע של שחרור, אבל גם של כאב עמוק. כל חיי חייתי לפי ציפיות של אחרים – עכשיו הגיע הזמן לבחור בעצמי.
בין הצללים: ארבע שנים של שתיקה
לפני ארבע שנים, חיי השתנו ברגע אחד ברחוב תל אביבי שקט. הלילה ההוא, שבו יצאתי עם מיכל לפגוש את חברתי נעמה, הפך לסיוט שמלווה אותי עד היום. מאז, אני מתמודד עם פחדים, אשמה, ושאלות שאין להן תשובה.