הכול התחיל בלילה גשום אחד, כשעמדתי רטוב ורועד מול שער הברזל של הווילה של משפחת לוי בהרצליה פיתוח. הייתי ילד עני, בן לאם חד הורית, וידעתי שהסיכוי שלי לשנות משהו קטן בעולם תלוי באומץ שלי להציע עזרה לאישה העשירה ביותר בעיר, שחייה השתנו מאז התאונה. לא תיארתי לעצמי עד כמה המפגש הזה יטלטל את חיי – ואת חייה.
שמי אליענה, ובלילה אחד, כשהייתי בת שמונה, אמא שלי אמרה לאבא שלי: 'קח אותה, אני לא יכולה יותר.' מאותו רגע, חיי התהפכו – נשארתי עם אבא, ואמא נעלמה מחיי כאילו לא הייתי קיימת. שנים אחר כך, כשבגרתי, נאלצתי להתמודד עם השאלה: האם אפשר אי פעם לסלוח למי שבגד בך כך?
אני מרים, ילדה שגדלה בשכונת עוני בירושלים, בין קירות מתקלפים וצלילים של מריבות. אמא שלי, רבקה, לא חיבקה אותי כמעט אף פעם, ואבא, יעקב, היה עסוק במלחמות שלו עם העולם. כל חיי נאבקתי להרגיש שייכת, להרגיש שיש לי ערך, אבל תמיד הרגשתי שקופה. זהו סיפור על כאב, תקווה, ועל השאלה האם אפשר לפרוץ את מעגל העוני – לא רק של הכסף, אלא של הלב.
עמדתי במטבח, ידי רועדות, כשאמא שלי זרקה את המילים הקשות: 'קח את הילד, אני לא רוצה לראות אותו. אבל תן לי כסף.' זה היה הרגע ששינה את חיי, כשהבנתי שאני לבד בעולם, בין אם אמא שלי נוכחת ובין אם לא. מאז אני מחפש תשובה – האם אפשר באמת לבחור בין אהבה לכסף?
