אני מרים, ואם צעירה מבאר שבע, שיום אחד חיי התהפכו כאשר חמותי דרשה שנעזוב את הדירה שלה תוך חודש. בתוך סערת רגשות, מאבקי משפחה, ופחדים קיומיים, נאלצתי להילחם על הבית שלי, על הנישואים שלי עם אליעזר, ועל העתיד של ילדיי. הסיפור שלי הוא על בחירה בין כניעה למציאות לבין תקווה לעתיד טוב יותר.
הכול התחיל בשיחת טלפון אחת מאמא, שבה היא זרקה עליי אחריות כספית שלא ביקשתי. אז עוד הייתי בטוחה שהכול בסדר, אבל שלוש שנים אחרי, כשאני ובעלי מנסים להביא ילד לעולם, כל האיזון המשפחתי התערער. עכשיו אני נאלצת להתמודד עם הבטחות ישנות, קנאה בין אחים, ולגלות מה באמת חשוב לי.
אני, מרים, אמא לארבעה ילדים, גיליתי רק עם הילד הרביעי שלי את הטעות שעשיתי עם כל האחרים – טעות פשוטה אך גורלית בשעת השינה. הסיפור שלי הוא על רגשות אשמה, תקווה, והמאבק הבלתי נגמר של אמהות בישראל. האם אפשר באמת לסלוח לעצמי על מה שלא ידעתי אז?
הכול התהפך ברגע שדפנה, גרושתו של יעקב, הופיעה שוב בפתח ביתנו. עשר שנים של שקט ושלווה עם יעקב ובתנו תמרה, התנפצו מול סוד ישן ורגשות שלא נרפאו. עכשיו אני נאלצת להתמודד עם פחדים, קנאה, ועם השאלה האם אפשר באמת להתחיל מחדש.
עמדתי ליד החלון במטבח הקטן שלי, מביטה על שמיים אפרפרים, כשבארנק שלי רק שטרות בודדים. בני, יונתן, שוב ביקש נעליים חדשות לבית הספר, ואני לא ידעתי איך אסביר לו שהחודש זה פשוט לא אפשרי. הסיפור שלי הוא על מאבק יומיומי, על אהבה אימהית שמנסה לשרוד בין חשבונות, חלומות ושברים.
הכול התחיל ביום שבו בתי, תמר, קרסה בזרועותיי בתחנת האוטובוס. בתוך הכאוס של חיי היומיום בישראל, שיחה אחת עם אישה זרה שינתה את גורל משפחתי. זהו סיפור על תקווה, פחד, והכוח של זרים להפוך לגיבורים.
