אני דוד, בן למשפחה ירושלמית, שבחר לעזוב את הארץ ולחזור אחרי שנים של נדודים. הסיפור שלי הוא על געגועים, קונפליקטים משפחתיים, והמאבק למצוא שייכות בארץ שמשתנה כל הזמן. דרך עיניי תגלו את המורכבות של החיים בישראל – בין מסורת לקדמה, בין אהבה לאכזבה.
הכול התחיל באותו ערב שבו שוב רבנו על ארוחת הערב. אני, אליעזר, בן 38, מוצא את עצמי לכוד בין הציפיות של אשתי רחל, הרצון שלי לשקט, והלחץ הכלכלי שמכביד עלינו. המטבח הפך לזירת קרב, וכל ויכוח קטן חושף פצעים ישנים ושאלות על העתיד שלנו בארץ הזאת.
עמדתי בלב המטע, בין עצי התפוחים של אבא, והרגשתי איך כל זיכרון צורב בי. אחרי שנים בתל אביב, חזרתי למושב בעקבות צוואה מסתורית, וגיליתי סודות משפחתיים שהפכו את עולמי. עכשיו אני צריכה לבחור – להיאבק על הבית או להניח לעבר להכתיב את עתידי.
מהרגע הראשון שפגשתי את חמותי, רבקה, ידעתי שהחיים שלי לא יהיו פשוטים. בין קירות הדירה שלנו בבת ים, התנהל קרב שקט, מלא שתיקות כואבות ומבטים חדים. כל יום היה מבחן, כל מילה – פצצה מתקתקת.
