אני, יונתן, מספר על החברות העמוקה שלי עם אריאל, שנבנתה דווקא מתוך השבר של הגירושים שלנו. דרך רגעים של כאב, בדידות, וגם תקווה, אנחנו מגלים מחדש את עצמנו ואת המשמעות של משפחה, חברות ואהבה בארץ ישראל. הסיפור מתמודד עם שאלות של גבריות, הורות משותפת, ולחץ חברתי בחברה הישראלית.
אני מרים, אלמנה מתל אביב, שחשבה שלעולם לא תוכל לאהוב שוב אחרי שאיבדתי את בעלי, יעקב. הבדידות כמעט שברה אותי, עד שיום אחד קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה מאורי, חבר ילדות ששינה את חיי. זהו סיפור על כאב, געגוע, פחדים ישנים ואומץ לבחור שוב בחיים.
אני, מרדכי, כותב את המילים האלו בלב כבד, אחרי שהבנתי שטעיתי בבחירותיי. עזבתי את רחל, אשתי הראשונה, בשביל מישהי אחרת, וגיליתי שהאשליה התפוגגה מהר מהצפוי. עכשיו, בעיר הקטנה שלנו בגליל, אני מתמודד עם הבדידות, החרטה והתקווה שאולי עוד אפשר לתקן.
אני מרים, בת 44 מירושלים, אלמנה טרייה שמנסה למצוא מחדש אהבה וחיים אחרי שנים של נישואים. ילדיי, שעד לא מזמן היו כל עולמי, הפכו למכשול בלתי צפוי בדרכי להקים זוגיות חדשה. זהו מסע מטלטל בין רגשות אשם, געגועים, תקוות – והמאבק על הזכות לאושר.
הכול התחיל בערב שישי, כשגיליתי צדדים נסתרים באריאל, הארוס שלי. ההתמודדות עם משפחתו הקודמת חשפה בפניי אמת כואבת על אהבה, מחויבות, ומה אני באמת רוצה מהחיים. בסיפור הזה אני מתמודדת עם שאלות של זהות, נאמנות, והמחיר של אושר מדומה.
