היום אני כותבת את הסיפור שלי, כי אני חייבת להוציא אותו החוצה. לא כל אחת מסתדרת עם החמות שלה, אבל מה שקרה לי חצה כל גבול. זה סיפור על אהבה, אובדן, ומאבק על הילד שלי — ועל השאלה אם באמת אפשר לסלוח ולבנות מחדש.
לילה אחד שינה את חיי מהקצה אל הקצה. בגידת בעלי, מזימות משפחתיות ומאבק על הבית והבת שלי אילצו אותי לגלות בתוכי כוחות שלא ידעתי שיש לי. אני מספרת את הסיפור שלי כדי לתת תקווה לכל מי שמרגישה לבד במאבק דומה.
הלילה שוב איני מצליחה להירדם. המחשבות רצות בראשי, הלב מתכווץ מכאב. בשבוע שעבר בתי הקטנה, תמר, חגגה שנתיים – והבחירה שלי לאפשר לאמא של בעלי לשעבר להשתתף עוררה סערה במשפחה.
אני, יעקב, אבא לשתי בנות, מספר על השנים שאיבדתי אותן אחרי הגירושים, על הכאב שבניכור ההורי, ועל התקווה שאולי יום אחד הדלת תיפתח מחדש. זהו סיפור על טעויות, געגועים, והמאבק למצוא מקום בלב של ילדיי. האם אפשר לתקן את מה שנשבר?
אני רבקה, סבתא ישראלית, שמצאה את עצמה מנותקת מנכדה היחיד בגלל סירוב לעזור בכל מחיר. דרך כאב, דמעות ומאבק משפחתי, אני מתמודדת עם שאלות של אחריות, גבולות ואהבה. האם יש דרך חזרה כשמשפחה נשברת?
