שמי מרים, וכל חיי ניסיתי לרצות את אמא שלי, דבורה, אך אף פעם לא הייתי מספיק טובה בעיניה. הסיפור שלי עובר דרך הנישואין שלי, האימהות והמאבק עם הציפיות של החברה הישראלית-יהודית. דרך דמעות, שתיקות ומילים שלא נאמרו, אני שואלת את עצמי — איפה אני בתוך כל זה?
אני, מרים, מספרת על הרגע שבו נשברתי בלידה של בתי, כשבעלי, יעקב, בחר ללעוג לי במקום לתמוך בי. מתוך הכאב הזה נולדה בי עוצמה חדשה, שהובילה אותי למאבק על כבודי ועל מקומי במשפחה. זהו סיפור על כאב, אומץ, ועל הדרך הארוכה אל העצמאות והכבוד העצמי.
אני דבורה, ואם הייתם שואלים אותי לפני שנה אם אעזוב את הבית, הייתי צוחקת לכם בפנים. אבל אחרי שנים של ויתורים, שתיקות, ומאבק להיות מי שאני באמת, הבנתי שאי אפשר להמשיך ככה. זהו סיפור על אהבה, אכזבה, ועל המחיר שמשלמים כשמפסיקים להיות נוחים לאחרים ומתחילים להיות נאמנים לעצמנו.
אני שרה, בת 38 מירושלים, נשואה לאלי כבר חמש עשרה שנה. כל חיי אני חיה בתחושת מחנק, כשבעלי שולט בכל שקל שאני מרוויחה, ואני נאלצת למסור לו את כל המשכורת שלי. זהו סיפור על מאבק פנימי, פחדים, תקווה קטנה לשינוי – ועל השאלה האם יש לי את הכוח לשבור את המעגל.
