אני, תמר, עמדתי מול אמא שלי בסלון הדירה הקטנה שלנו בבת ים, כשדמעות זולגות על הלחיים. היא אמרה לי שהוא מסתכל עליי כמו שאבא שלי הסתכל עליה פעם, אבל אני ידעתי שהלב שלי לא שייך לו. הסיפור שלי הוא על אהבה אסורה, על משפחה שמסרבת להבין, ועל החלום להיות חופשיה באמת.
אני רבקה, בת 42 מתל אביב, עומדת מול חלון המשרד ומביטה בגשם שאינו פוסק. שקר קטן אחד, רגע של בדידות, והכול מתחיל להתערער – הנישואים, הקריירה, והקשר עם הבת שלי. זהו סיפור על בחירות, על הסודות שמסתתרים מאחורי דלתות סגורות, ועל התקווה להזדמנות שנייה.
אני מרים, בת 48 מירושלים, ובכל שנה באביב, כשהאוויר מתמלא בריח פריחת ההדרים, הזיכרונות שלי מתעוררים ומכאיבים. השנה, החלטתי לנסוע לבקר את קבר אמי אחרי שנים של ריחוק, מסע שמעלה בי סערה של רגשות ישנים, סודות משפחתיים וכאב שלא מרפה. בין געגועים, קונפליקטים עם אחי יעקב, והמציאות הישראלית המורכבת, אני מנסה למצוא שלווה ולסלוח – לעצמי ולאחרים.
אני חנה, ואם לשני ילדים, והיום אני עומדת מול הסדק הגדול ביותר בחיי – ויתור על אהבה לטובת חברה טובה, רק כדי לגלות שבחרתי להכאיב לעצמי פעמיים. הסיפור שלי מתחיל בערב אחד, שבו כל האמיתות התפוצצו על שולחן המטבח הקטן שלנו. בין דמעות, שתיקות וצללים של בגידה, אני מנסה להבין אם יש דרך חזרה לעצמי.
אני, ליאון, עמדתי בכניסה לדירה של אמא שלי, חנה, עם בקבוק קטן של רעל בכיסי. כל חיי הייתי הבן הטוב, הבעל הנאמן, אבל משהו בי נשבר כשהבנתי עד כמה האמון שלי באנשים סביבי היה עיוור. הסיפור שלי הוא על בגידה, סודות משפחתיים, והמחיר הכבד של אמון מופרז בלב תל אביב.
עמדתי במטבח, ידי רועדות, כשאמא שלי זרקה את המילים הקשות: 'קח את הילד, אני לא רוצה לראות אותו. אבל תן לי כסף.' זה היה הרגע ששינה את חיי, כשהבנתי שאני לבד בעולם, בין אם אמא שלי נוכחת ובין אם לא. מאז אני מחפש תשובה – האם אפשר באמת לבחור בין אהבה לכסף?
אני דבורה לוי, בת 64, שגרה לבדה במושב קטן בגליל. חשבתי שחיי כבר מאחוריי, עד שיום אחד הכלב שלי, גדי, הביא אליי עז מסתורית ששינתה את כל מה שחשבתי שאני יודעת על עצמי ועל משפחתי. הסיפור שלי הוא על סודות, בחירות, והמחיר של שתיקה.
ביום שלישי אחד, חיי התהפכו בין מדרגות בניין משרדים בתל אביב. אני, דבורה לוי, נאבקת בין קריירה תובענית, משפחה מתפוררת, וזיכרונות מהעבר שמסרבים להרפות. זהו מסע של כאב, תקווה, ובחירה מחודשת בחיים – למרות הכול.
אני איתן בן-דוד, וכל חיי נלחמתי על הזכות להיות אבא לבני. הסיפור שלי מתחיל בליל סערה, כשאשתי לשעבר, מרים, ניסתה לקחת ממני את הילד שלנו. בין בתי המשפט, משפחה מתפוררת ולחץ כלכלי בישראל, גיליתי עד כמה אהבה של הורה יכולה להיות עוצמתית – ועד כמה החברה שלנו עדיין מתקשה להבין את כאבם של אבות גרושים.
בלילה גשום אחד בירושלים, אני, רחל, מוצאת את עצמי לכודה בבית הכנסת השכונתי אחרי תפילה סוערת. הסערה שבחוץ היא רק השתקפות למה שמתחולל בתוכי – סוד משפחתי ישן שמאיים להתפרץ ולשנות את חיי. בין דיאלוגים טעונים עם אבי, מאבקי פרנסה יומיומיים, והפחד מהסטיגמה, אני נאלצת לבחור בין נאמנות למשפחתי לבין האמת שדורשת לצאת לאור.
אני אליעזר, בן 34 מתל אביב, ובבוקר אחד חיי התהפכו. עמדתי מול דלת בית הורי, עם מזוודה ביד אחת ולב שבור בשנייה, אחרי ריב קשה עם אחותי מרים. כל מה שחשבתי שידעתי על משפחה, אהבה, ועתיד – התרסק ברגע אחד.
אני, יעקב לוי, מתעורר בכל בוקר בשלוש לפנות בוקר, יוצא לעבוד כעובד ניקיון ברחובות תל אביב, וחולם להיות מהנדס. כל דקה שלי מחושבת בין העבודה, הלימודים והמאבק להרים את המשפחה שלי מהעוני. זהו סיפור על תקווה, מאבק, ואהבה בתוך מציאות ישראלית קשה.
