אני אלכסנדר, גבר ישראלי מן השורה, שנקלע למלחמה בין שתי הנשים החשובות בחיי – אשתי ואמי. ביקור בלתי צפוי של אמי אחרי לידת בתי הפך את הבית לשדה קרב רגשי, והכריח אותי לבחור צדדים במקום שבו לא אמור להיות מנצחים. הסיפור שלי הוא על אהבה, אשמה, נאמנות, ועל המחיר שמשלמים כשאי אפשר לרצות את כולם.
הכול התפוצץ באותו ערב, כשנועה, בתי, צעקה עליי שאני מפלצת. לא האמנתי שהגענו למקום הזה, אחרי כל מה שעברנו יחד. עכשיו אני שואלת את עצמי: האם באמת טעיתי כל כך?
אני, רבקה, גידלתי את ילדיי לבד אחרי שבעלי עזב. נתתי לבני דירה כדי להתחיל את חייו עם אשתו, אבל היא דחקה אותי החוצה. עכשיו אני נלחמת על מקומי במשפחה שלי, תוהה אם עשיתי טעות או שפשוט לא מבינים אותי.
אני, מרים, חיכיתי שנים שילד ייכנס לחיי. כשהבן שלי, דניאל, ואשתו רחל סוף סוף הביאו לעולם את יונתן, חשבתי שהלב שלי יתפוצץ מאושר. אבל אז, משהו בי נשבר – והפכתי לאישה שלא רוצה להכיר את הנכד שלה.
אני רבקה, אמא יחידה לבן אחד, יונתן. כל חיי סבבו סביבו – מהלילות הלבנים ועד הדאגות הבלתי פוסקות. רק כשהוא עזב את הבית, הבנתי שאיבדתי את עצמי בדרך.
שמי איתן, וננטשתי בבית החולים שעות ספורות לאחר שנולדתי, בגלל מחלה גנטית נדירה. גדלתי במשפחות אומנה שונות, מתמודד עם תחושת דחייה, חיפוש זהות, וקשיים יומיומיים בחברה הישראלית. זהו סיפור על כאב, תקווה, ומאבק בלתי נגמר למצוא שייכות ואהבה.
אני מרים, אם חד-הורית מירושלים, שנאבקת לשרוד ולשמור על תקווה עבורי ועבור בתי בת ה-16, תמר. ביום אחד גורלי, כשלא היה לנו אפילו כסף לארוחת צהריים, מצאנו את עצמנו בפתח בית קפה קטן ומסתורי במרכז העיר. שם, בין ריחות הקפה והמאפים, נחשפנו לסיפורים של אנשים כמונו – והבנו שאולי, למרות הכול, יש עוד מקום לתקווה.
קוראים לי חנה, ובגיל חמישים ושתיים מצאתי את עצמי בלב סערה משפחתית שהציתה בתי היחידה, מרים. אחרי שנים של מאבק כאם חד-הורית, האשימה אותי מרים במשהו שמעולם לא עשיתי. זהו סיפור על כאב, אי-הבנות, והמאבק למצוא מחדש את הדרך אל הלב של האדם היקר לי מכל.
אחרי שאיבדתי את אבא, הבאתי את אמא, רבקה, לגור איתי. לא תיארתי לעצמי כמה מתחים, ויתורים ושאלות קשות יעלו בעקבות ההחלטה הזו. זהו סיפור על פצעים משפחתיים, גילוי עצמי וכוח שלא ידעתי שיש בי.
אני רבקה, בת 38 מירושלים, ואם לשלושה. הסיפור שלי מתחיל ברגע של משבר משפחתי עמוק, כשהחלום שלי להקים עמותה שתעזור למשפחות במצוקה כמעט מתנפץ בגלל סוד כואב. בין מאבקי היומיום, הלחץ הכלכלי והקונפליקטים עם בעלי, אני נאלצת לבחור בין הגשמת החלום לבין שמירה על המשפחה שלי.
אני, רבקה, מספרת על הקרע הכואב שנוצר ביני לבין אחותי מרים, שעזבה את המושב ועברה לירושלים. הסיפור עוסק במתח בין ערכי המשפחה והמסורת לבין הרצון לעצמאות והצלחה בעיר הגדולה. דרך עימותים, זיכרונות ילדות, וקונפליקטים יומיומיים, אני מנסה להבין האם אפשר לאחות את השבר או שהפצע יישאר פתוח לנצח.
שנתיים חלפו מאז שבתי, תמר, ניתקה איתי כל קשר. אני, רבקה, כמעט בת שבעים, מנסה למצוא משמעות בצל הבדידות, בין ביקורים אצל השכנה אסתר ובין זיכרונות מהעבר. הסיפור שלי הוא על כאב, תקווה ושאלה אחת שמסרבת להרפות: האם עוד יש דרך חזרה?
