אני, תמרה, מתמודדת עם כאב של ילדותי – תחושת זרות בתוך המשפחה שלי, בין שתי סבתות שונות כל כך. הסיפור שלי מתרחש בישראל של שנות האלפיים, בין שכונת עולים בבת ים לדירה קטנה בירושלים, ומגולל את המאבק שלי למצוא שייכות, אהבה וזהות. דרך דיאלוגים טעונים, סודות משפחתיים ומפגשים טעונים, אני מגלה מהי משפחה אמיתית.
אני חנה לוי, אמא לדוד ואמא חורגת לרותי. תמיד חשבתי שהמשפחה שלנו חזקה, אבל ביקור אחד אצלם בתל אביב טלטל את עולמי. פתאום ראיתי את רותי משתנה, ואת דוד שוקע בעבודה – והבנתי שאולי אני היחידה שרואה את הסדקים.
לא האמנתי שאמצא את עצמי בודדה בזקנתי, אחרי שהקדשתי את כל חיי לילדיי. תמיד חשבתי שהמשפחה תישאר קרובה, אבל המציאות הישראלית והמרוץ אחרי ההצלחה הרחיקו אותם ממני. עכשיו, בבית השקט, אני מתמודדת עם כאב הבדידות, שואלת את עצמי איפה טעיתי.
אני רבקה, אלמנה בת שבעים ושתיים מתל אביב, שיום אחד הבינה שילדיה שכחו אותה. בין כאב הבדידות, המאבק על כבוד עצמי, והאיום לעבור לבית אבות, אני מגלה מחדש את עצמי ואת הגבולות שלי. הסיפור שלי הוא קריאה לדיון על אחריות, משפחה, והזכות להזדקן בכבוד.
הלב שלי דפק כמו תוף מלחמה כשאמא התקשרה באותו בוקר. לא ידעתי אז שהיום הזה ישנה את חיי. זהו סיפור על משפחה, סודות ישנים, והמאבק למצוא שייכות בארץ שמחייבת אותך לבחור צד.
אני, מרים, אם לשניים מירושלים, מתמודדת עם חוסר ההבנה של בעלי, יונתן, לגבי מה זה להיות אמא בחופשת לידה. הסיפור שלי הוא על בדידות, תסכול ומאבק יומיומי להכרה ולכבוד בתוך המשפחה. אולי גם אתם תזדהו עם הכאב והתקווה שלי לשינוי.
לאחר שנים של בדידות, פגשתי את אליעזר. חשבתי שסוף סוף מצאתי שלווה, עד שהכרתי את ילדיו. המאבק בין הרצון לאהבה לבין הצורך להשתייך הפך את עולמי.
אחרי שנים של עבודה קשה, החלטתי לצאת לחופשה לבד, בניגוד לרצון המשפחה. ההחלטה הזו פתחה פצעים ישנים, חשפה סודות והפכה אותי ל'כבשה השחורה' של המשפחה. עכשיו אני תוהה אם אי פעם אוכל לחזור להיות חלק מהם.
שמי מירה, אלמנה טרייה מירושלים, והחיים שלי התהפכו ברגע אחד עם שיחת טלפון אחת. בין בדידות, סודות משפחתיים ישנים ומאבק על דירה קטנה, נאלצתי לבחור בין פיוס לכעס. זהו מסע של כאב, אהבה והבנה מחודשת של מה שחשוב באמת.
אני רבקה, אמא ירושלמית, שאיבדה קשר עם בתה היחידה אחרי נישואיה והמעבר שלה למושב בגליל. ביקור פתאומי אצלה חשף סוד מטלטל, שגרם לי להטיל ספק בכל מה שידעתי על אהבה, משפחה ונאמנות. זהו יומן של התמודדות עם בדידות, בושה, תקווה – והבחירה הקשה מכל.
אני רבקה, בת 67, חיה לבדי בדירה קטנה בירושלים. מאז שבעלי עזב אותי, אני מתחננת בפני ילדיי שיאפשרו לי לגור איתם, אך הם מסרבים שוב ושוב. הסיפור שלי הוא על בדידות, געגוע, ועל השאלה האם יש מקום לאמהות מזדקנות בחיים של ילדיהן בישראל של היום.
אני מרים, בת 36 מתל אביב, עורכת דין מצליחה, אבל הלב שלי ריק. בין הישגים מקצועיים, דירות שכורות, ואמא שמתקשרת כל ערב לשאול 'נו, יש משהו חדש?', אני נלחמת על זכותי לאהוב ולהיות נאהבת. זהו מסע בין תקווה לייאוש, בין מסורת למציאות חדשה, ובין הרצון להקים משפחה לבין הפחד להישאר לבד.
