הגעתי לבן שלי עם אוכל חם, כמו שאני עושה כל שבוע, והוא סגר לי את הדלת בפנים. אני יודעת שזו הכלה שלי שמסיתה אותו נגדי, אבל הלב שלי נשבר בכל פעם מחדש. כל חיי סבבו סביבו – איך ממשיכים כשאתה הופך לזר בבית של הילד שלך?
הכול התפרק ברגע שבו בעלי, יונתן, גירש אותי מהבית והאשים אותי במחלתו של בננו, דניאל. נותרתי חסרת בית, מנותקת מבני, כשמשפחתי והסביבה כולה מפנים לי עורף. למרות הכול, לא ויתרתי ונאבקתי על הזכות להיות אמא – גם כשכולם קראו לי קללה.
שמי רבקה, ואני אספר לכם איך הפחד לאבד את בני, דניאל, דחף אותי להתערב בנישואיו עם תמר. דרך עימותים יומיומיים, ארוחות שישי מתוחות ומילים שלא נאמרו, נאלצתי להתמודד עם הגבולות שלי ועם ההשלכות של מעשיי. בסוף נותרתי עם שאלה אחת: איפה עובר הקו בין דאגה לאנוכיות?
אני אלכסנדר, גבר ישראלי מן השורה, שנקלע למלחמה בין שתי הנשים החשובות בחיי – אשתי ואמי. ביקור בלתי צפוי של אמי אחרי לידת בתי הפך את הבית לשדה קרב רגשי, והכריח אותי לבחור צדדים במקום שבו לא אמור להיות מנצחים. הסיפור שלי הוא על אהבה, אשמה, נאמנות, ועל המחיר שמשלמים כשאי אפשר לרצות את כולם.
אני מרים, אשתו של יעקב, ומזה חצי שנה אני חיה לבד, בזמן שבעלי עזב אותי לטובת אמו החולה. הסיפור שלי הוא על בדידות, קנאה, ומאבק בין נאמנות למשפחה לבין הצורך להרגיש נאהבת ומובנת. דרך עימותים יומיומיים, שיחות טעונות, ותחושת חוסר צדק, אני מנסה להבין האם יש לי עוד מקום בליבו של יעקב.
אני, רבקה, אמא לשלושה, עומדת מול הדלת הסגורה של דירת בני, יונתן, ומרגישה איך הלב שלי מתכווץ. מאז שנישא לנעמה, משהו בו השתנה – הוא התרחק, הפך שקט, כמעט לא מזהה אותי. היום, אחרי עוד שיחה קרה ומנוכרת, אני מבינה שאיבדתי את הבן שלי למישהי אחרת.
אני חנה, אם יחידנית מתל אביב, שגידלה את בנה יונתן לבד אחרי שבעלי עזב אותנו. כל חיי סבבו סביבו, אך בגיל שלושים הוא התרחק ממני עד שנעשה כמעט זר. זהו סיפור על אהבה, הקרבה, כאב, ועל השאלה האם אפשר לגשר על תהום שנפערה בין אם לבנה.
אני חנה מרקוביץ, אמא יחידנית שגידלה את בנה יעקב לבד. היום, כשהוא נשוי לרחל, אני פוגשת אותו רק בסתר, כי הוא חושש מהכעס שלה. הסיפור שלי הוא על אהבה אימהית, בדידות, ומאבק על מקום בלב של הבן שלי.
הלילה ההוא שינה את חיי. אני, רבקה, ובני יונתן, עבדנו קשה במושב בגליל, רק כדי לגלות שמישהו מהקרובים אלינו מנסה להרוס את כל מה שבנינו. בין ריח העשן, החשדות והפחד, נאלצנו לבחור בין נאמנות למשפחה לבין האמת.
