הערב שוב מצאתי את עצמי עומדת במטבח, שומעת את אחותי דבורה בוכה בטלפון על כך שאבא שלנו, מרדכי, נעלם מהבית בפעם השלישית החודש. אני, רבקה, מנסה להחזיק את המשפחה יחד, אבל נדמה שכל יום מביא איתו סערה חדשה. בין הדאגה לאבא, המריבות עם בעלי יעקב, והלחץ הכלכלי שמכביד על כולנו, אני תוהה אם אי פעם אצליח למצוא שלווה בלב הסערה הזו.
בלילה שבו איבדתי את בני איתן, העולם שלי התהפך. מתוך הכאב הנורא קיבלתי החלטה לשנות חיים של מישהי אחרת – לתרום את ליבו של איתן. עכשיו, בכל פעם שאני פוגשת את מרים, האישה שחיה בזכותו, אני שואלת את עצמי: האם באמת אפשר להמשיך הלאה?
אתמול בערב, כשישבתי על המרפסת הקטנה שלנו בירושלים, המילים של אמא שלי הדהדו בי כמו פעמון. לא רציתי להעמיס עלייך, היא אמרה, אבל מה שהיא סיפרה לי שינה את כל חיי. אני מרים, בת 34, אמא לשני ילדים, והלילה ההוא הפך את עולמי על פיו.
שמי ברוך, ואני לא אשכח לעולם את הרגע שבו נאלצתי להיפרד מאחותי הקטנה, מרים. זהו סיפור על אהבה, חרטה וסודות משפחתיים ששינו את חיינו לעד. אולי מישהו מכם ימצא בו חלק מעצמו או את האומץ לדבר על הדברים הכי קשים.
הכול התפוצץ באותו ערב, כשצעקתי על חנה, אשתי השנייה של אבא שלי, שאני לא נוסעת איתה לשום מקום. מאז מותו של אבא, אני חיה איתה – אשה שמעולם לא רצתה אותי באמת. אני שואלת את עצמי: האם מותר לי להרגיש שנאה כלפיה, או שאולי אני פשוט מחפשת אשמה במקום הלא נכון?
בעקבות מות אמי, מצאתי אלבום ישן ובו תמונה של אבי לצד אישה זרה. מאחוריה נכתב משפט מטלטל ששינה את כל מה שידעתי על משפחתי. החיפוש אחר האמת חשף סודות, כאב, ובסופו של דבר – גם חמלה.
עמדתי ליד קברו של אברהם, האיש שאהבתי כל חיי, וחשבתי שאני יודעת עליו הכל. אבל דווקא ברגעי האבל גיליתי סודות ושקרים שטלטלו את עולמי. זהו סיפור על אהבה, בגידה, והאומץ להמשיך הלאה כשכל האמת מתגלה.
אני אליעזר, בן 54 מירושלים, וביום אחד פשוט, פגשתי את רחל – שכנה מהעבר, שהזכירה לי את כל מה שניסיתי לשכוח. המפגש הזה פתח פצע ישן של אובדן, אשמה, והפערים הבלתי נגמרים בין בני משפחה בישראל. דרך שיחה אחת על ספסל בפארק, נחשפו כל הסודות, הכעסים והגעגועים – והבנתי כמה קשה לסלוח, וכמה בלתי אפשרי לשכוח.
בבוקר אחד מתוח בירושלים, אני, דניאל, מנסה להיכנס לנעליים הישנות של אבא שלי, תרתי משמע. דרך הניסיון הזה אני מתמודד עם זיכרונות, כאב משפחתי, ופערים בין דורות. הסיפור שלי הוא על התמודדות עם ציפיות, זהות, והקושי למצוא מקום בעולם משתנה.
אני מרים, ילדה נכה בת 13, שנשארה לבד בדירתנו הקטנה בבת ים, אחרי שאמא שלי לא חזרה מהסופר. זהו סיפור על לילה אחד מלא פחדים, זיכרונות, ושאלות קשות על אחריות, אהבה והישרדות. דרך עיניי, תגלו את המציאות המורכבת של משפחות בישראל המתמודדות עם קשיים כלכליים, בדידות וחוסר ודאות.
אני מרים, אלמנה מירושלים, שמקבלת הודעות מסתוריות ממספר לא מוכר. במשך חודשים אני מתעלמת, עד שיום אחד אני מחליטה לענות – ומגלה סוד שמטלטל את עולמי. הסיפור שלי הוא על כאב, פיוס, והכוח של קשר אנושי בלתי צפוי.
בלילה סוער אחד, אחרי מותה של אשתי, עמדתי מול אביה – סבא של ילדיי – ונאלצתי להחליט אם לאפשר לו לראות אותם, למרות עברו הקשה. המשפחה התפצלה, והרגשתי לבד במאבק בין הגנה על ילדיי לבין שמירה על לבו של אדם אחר. האם בחרתי נכון, או שמא פגעתי במישהו שלא בצדק?
